הריבית הנוכחית:

4.5% מתאריך 18/12/24. החלטת הריבית הקרובה: 17/09/24. הציפיות בשוק הן שהריבית תרד ב0.25 בהחלטה הקרובה.

הסיבה העיקרית שהשוק צופה ירידת ריבית היא דברי יו”ר הפד שאמר שבמידה ותהיה יציבות בנתוני האינפלציה והתעסוקה ניתן יהיה להקל במדיניות הקיימת.

האינפלציה בארה”ב:

מדד המחירים לצרכן בחודש יולי (פורסם ב15/08) MOM עלה ב0.2%, YOY עלה 2.7% מיולי 24 עד יולי 25. בתאריך 11/09 יפורסם מדד אוגוסט.

יו”ר הפד ציין במסיבת העיתונאים שהתקיימה ב30/7 שאם תישמר היציבות באינפלציה ובשוק העבודה אפשר יהיה להקל במדיניות הריבית.

שיעור האבטלה:

4.3% מתאריך 05/09/2025. שיעור האבטלה עלה ב0.1% משנה שעברה. זה לא שינוי משמעותי. שיעור האבטלה גבוה ביחס למה שהיה לפני הקורונה (3.6% בינואר 2020).

הורדת הריבית אמורה לסייע בהקטנת האבטלה בשל הקלה בהקמת פרויקטים חדשים בחברות.

שיעור ההשתתפות בתעסוקה:

עלה מעט מ62.2% ל62.3%. שיעור זה ירד ב04% בהשוואה לשנה קודם.

איך יתכן שגם שיעור ההשתתפות בתעסוקה וגם שיעור האבטלה ירדו במשך השנה ב0.4%? מפני שישנו גידול בשיעור המובטלים שיצאו משוק התעסוקה. ליתר דיוק – 722000 אנשים שחיפשו עבודה במהלך השנה ויתרו על מציאת עבודה. ה”עוגה” בעצם קטנה יותר. ניתן לראות שבהתאם גם כמות המשרות שנפתחו בשנה החולפת קטנה: ביולי 2024 נפתחו 7504 אלף משרות, ביולי 2025 נפתחו רק 7200 אלף משרות. מדובר בקיטון של כ300 אלף משרות בשנה.

לפי יו”ר הפד, שוק התעסוקה יציב מפני שיש האטה גם ביצירת משרות וגם באספקת עובדים.

* חשוב לציין שביוני התגלתה טעות בחישוב התעסוקה והתגלה שבמקום עלייה בכמות המועסקים (+14000) היתה בכלל ירידה (-13000), הדבר קריטי להחלטת הריבית ובעקבות התיקון בתוצאות המדד השוק צופה הורדת ריבית בהחלטה הקרובה כי נראה שהשפעת הריבית על שוק התעסוקה משמעותית יותר משהיה נדמה.

קצב הצמיחה בשוק האמריקאי

גדל ב3.3% שנתיים ברבעון השני של 2025. עיקר הגידול בצמיחה מגיע מירידה בייבוא ועליה בצריכה הפרטית. נראה שהמכסים של טראמפ עובדים לטובת התוצר הלאומי הגולמי של ארה”ב.

CDS – credit default swaps:  

השינוי בקצב קניית בטחונות למול החוב האמריקאי בשנה החולפת הנו חיובי – עליה של 9.73%. כלומר, יש עליה מתונה בפחד מפני אי עמידה בחוב הממשל האמריקאי.

יחס חוב תוצר:

יחס החוב הממשלתי האמריקאי לתוצר הגולמי הוא 119%. עדיין מאוד מאוד גבוה, אך במגמת ירידה מ2020.

תשואת האג”ח חסר סיכון:

התשואה עלתה בשנה האחרונה בכ11%, אך בחצי השנה האחרונה היא במגמת ירידה. כרגע תשואת האג”ח ל10 שנים היא 4.054%.

אירופה

הריבית הנוכחית:

2.15% מתאריך 11/07/25. הבנק המרכזי באירופה מוריד באופן תכוף את הריבית כבר מעל לשנה, לדברי מועצת הנגידים האירופית החלטת הריבית תלויה בעמידה בשיעור אינפלציה של כ2% שנתי.

האינפלציה באירופה:

מדד המחירים לצרכן באוגוסט עלה ב0.2% מיולי, המדד השנתי עלה 2.1% שנתיים.

שיעור האבטלה:

6.2% ו 6.0% בEuro Area ובEU בהתאמה בחודש יולי אלו שיעורי האבטלה הקרובים ביותר לרמת האבטלה מאז השקת היורו. אין התייחסות בנתונים לעובדים זרים.

שיעור התעסוקה באירופה:

שיעור התעסוקה באירופה עלה ב0.1% ברבעון השני לשנת 2025. ברבעון הראשון היתה עליה של 0.2%.

קצב הצמיחה באירופה

עלה ב0.1% ברבעון השני של 2025 בהשוואה לרבעון הקודם. בהשוואה לרבעון השני בשנה שעברה קצב הצמיחה באירופה (GDP) עלה ב1.6% ובאיחוד האירופי ב1.6%.

על סמך כל נתוני הצמיחה והתעסוקה נראה שהשוק האירופי חווה צמיחה איטית, יש יותר מועסקים ופחות אבטלה אך השינויים מאוד מאוד קטנים. הריבית כבר די נמוכה והשאלה היא מה יגרום לשווקים האירופיים ל”שפר ביצועים” בשיעורים גבוהים יותר?

CDS – credit default swaps:  

השינוי בקצב קניית בטחונות למול החוב במדינות שונות באירופה:

צרפת  

נראה שיש עלייה בקצב קניית הבטחונות למול החוב הצרפתי של כ23%. נתון זה בנוסף לעובדה ששיעור התעסוקה בצרפת לא השתנה ברבעון האחרון והתוצר שלה עלה רק ב0.3% מראה שלצרפת יש בעיה של מימון הוצאותיה באמצעות מסים.

גרמניה

איטליה                                                  

ספרד

תשואת האג”ח חסר הסיכון:

תשואת האג”ח ל10 שנים באירופה הנה 2.7% והיא במגמת עליה בהשוואה לשנה אחורה. משמעות הדבר היא שהסיכון המגולם באג”ח גבוה יותר והציפייה של השוק היא לעליית ריבית בעתיד.

ישראל

הריבית הנוכחית:

4.5% מתאריך 6/1/24. החלטת הריבית הקרובה: 29/9/25. בהחלטת הריבית האחרונה שהיתה ב20/08 החליטה ועדת הריבית להשאיר את הריבית כמו שהיא, הועדה הסבירה שההחלטה נתמכת בפיחות (זמני) שהיה בחודש שלפני אותה החלטה, במצב הבטחוני הלא יציב, והאינפלציה שאינה ביעד אך קרובה.

האינפלציה בישראל:

מדד המחירים לצרכן ביולי עלה ב0.4% בהשוואה לחודש יוני 2025. בהשוואה ליולי 2024 המדד עלה ב3.1%. עליות המחירים הבולטות היו בתחבורה, תרבות ובידור ודיור.

שיעור האבטלה:

שיעור הבלתי מועסקים בישראל ביולי 2025 עלה ל3% בהשוואה לחודש קודם שהיה 2.7%.

שיעור ההשתתפות בתעסוקה:

שיעור המשתתפים בכוח העבודה בישראל עלה ל62.7% מ62.4% בחודש הקודם. ושיעור המועסקים מכלל האוכלוסיה 60.8% לעומת 60.7% בחודש הקודם. נראה שיש יותר עובדים בישראל, אך שיעור האבטלה עולה יותר משיעור המועסקים.

התוספת הגדולה ביותר במועסקים היתה בתחום שירותי אירוח ואוכל, הירידה הגדולה ביותר היתה בקרב שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים.

לגבי שכירים בתחום ההייטק: מספר השכירים בתחום ההייטק ירד ביולי 2025 לכ429 אלף מ443 אלף (ירידה של 3%).

קצב הצמיחה בישראל:

התוצר הלאומי הגולמי ברבעון השני של 2025 ירד ב3.5% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הראשון של 2025. בהשוואה לרבעון השני בשנה שעברה זו עליה של 1.6% בתמ”ג.

CDS – Credit Default Swaps:

השוק משתמש בפחות בטחונות כנגד החוב של ממשלת ישראל, שיעור הCDS יורד כבר יותר משנה בכ48%.

תשואת האג”ח חסר סיכון:

4.118% ונמצאת במגמת ירידה בשנה החולפת. השוק צופה הורדת ריביות בעתיד.

יחס חוב תוצר

יחס החוב לתוצר הלאומי הוא 69% בשנת 2024 לעומת 61.3% בשנת 2023.

הפוסט מאקרו כלכלה ספטמבר 2025 הופיע לראשונה ב-Priority.

העניין בהשוואת הזדמנויות השקעה בין סוגי נכסים ואזורים גיאוגרפיים שונים נמצא במגמת עלייה מתמדת בקרב משקיעים ברחבי העולם.

דוח זה נועד לבצע ניתוח השוואתי של תשואות וסיכונים בין השקעה בשוק המניות האמריקאי (בדגש על מדד נאסד”ק ומדד S&P 500 ), מדדי שוק המניות הישראלי (מדד תל אביב 35 ומדד תל אביב 125 , כולל שילוב ביניהם), ונדל”ן בישראל.

הניתוח יתמקד בעיקר בביצועים במהלך 5 ו- 10 השנים האחרונות כדי לספק תובנות רלוונטיות לגבי מגמות השוק האחרונות.

כשאנו משווים את ביצועי מדדי הבורסה הגלובליים המובילים מול נדל”ן בישראל בעשור האחרון, התמונה ברורה: שוק ההון ניצח ברוב המקרים. מעבר לתשואות העודפות, המסקנה מתחזקת לאור הנזילות הבלתי-מתפשרת של שוק ההון, המאפשרת למשקיעים גמישות מקסימלית בניהול נכסיהם, בניגוד לתלות בזמן ארוך ואי-ודאות במכירת נכסי נדל”ן.

הפוסט השוואה בין ביצועי שוק המניות האמריקאי, שוק המניות הישראלי ונדל”ן בישראל הופיע לראשונה ב-Priority.

דוח זה מספק ניתוח השוואתי מקיף של התשואה הכוללת על השקעה בדירת 4 חדרים בישראל לעומת התשואה על מדדי תל אביב 35 ו-125 עבור משקיעים שרכשו נכסים ומניות לפני 5 או 10 שנים.

הניתוח מתחשב בעליית ערך הנכסים, בשכר דירה ממוצע שנתי (תוך התחשבות בשינויים בהחזר החודשי של המשכנתא הנובעים משינויי ריבית בנק ישראל עבור דירות), ובביצועי מדדי המניות.

הדוח כולל התייחסות למחיר ממוצע ארצי שנתי של דירת 4 חדרים וקצב עליית שכר הדירה הממוצע השנתי, וכן ניתוח השוואתי לפי אזורים: צפון, מרכז ודרום הארץ.

המחקר שלנו חושף כי מדדי תל אביב 35 ו-125 סיפקו באופן עקבי תשואות גבוהות יותר מדירת 4 חדרים ממוצעת בישראל במהלך חמש ועשר השנים האחרונות.

זאת ועוד, בעוד שאזורים מסוימים בנדל”ן, כמו תל אביב, הציגו תשואות מרשימות, היתרון של שוק ההון בולט במיוחד לנוכח הבדלי הנזילות המהותיים: היכולת לממש השקעות במדדים הנסחרים בבורסה באופן מיידי, בניגוד לתהליך הארוך והמורכב של מכירת נכסי נדל”ן, מהווה יתרון משמעותי למשקיע.

לקריאת המאמר המלא:

הפוסט השוואה בין תשואה על השקעה בדירת 4 חדרים לבין מדדי תל אביב 35 ו-125 בישראל הופיע לראשונה ב-Priority.

למה לפזר סיכונים?

בשוק ההון, כמו בכל תחום אחר בחיים ישנם סיכונים שאנחנו לוקחים כדי להגדיל את הסיכוי שנרוויח או שנצליח. אם ניקח את כל מאמצינו ונשקיע אותם רק בדבר אחד – לדוגמא ניקח את כל חסכונותינו ונשקיע אותם בחברה אחת שנראית לנו טובה, יכול להיות שנהיה צודקים ונרוויח מההחלטה הזו, אך במידה רבה יכול להיות שאנחנו טועים ונפסיד מההחלטה הזו כסף רב.

מכיוון שאין לנו כל פרט מידע על כל דבר שהחברה עושה בזמן אמת, יש לנו סיכון להפסיד בהשקעה בה. כמו שמחשבים את הסיכוי להרוויח מהשקעה צריך לשים לב גם לסיכון להפסיד.

לכן נרצה לפזר את הביצים במקום להשאיר את כולן באותו הסל. נשקיע באופן מפוזר בחברות שונות שלדעתנו הן חברות בצמיחה או חברות יציבות שיודעות לייצר רווחים לאורך זמן וכך נקטין את הסיכון שלנו להפסד.

איך מפזרים סיכונים?

הפיזור שלנו יכול להיות ענפי – חברות שנמצאות בענפים שונים וכך לא יושפעו באותו כיוון אם הענף נפגע. למשל, אם נשקיע רק בחברות תיירות התיק שלנו יפסיד אם ענף התיירות יפגע. אבל אם נשקיע חלק בתיירות, חלק בנדלן, חלק בתקשורת וכו’ פגיעה בענף אחד לא בהכרח תפגע בשאר הענפים.

אפשר גם לפזר בין מדינות – חברות שפועלות במדינות שונות לא יושפעו באותו כיוון אם המסחר במדינה מסויימת נפגע. כך רבים משקיעים גם בחברות שפועלות בישראל וגם באירופה וגם בארה”ב. אפילו, ניתן למצוא חברות שפועלות במספר מדינות כדי לייצר את אותו פיזור סיכונים גם לעצמן. כאשר יש מלחמה בארץ אחת, הפעילות בארצות אחרות נשמרת.

פיזור סיכונים אפשרי גם לפי מטבע, סוג נייר ערך, ועוד.

משקיע שמעוניין בפיזור סיכונים יכול לבחור במגוון אפשרויות ליצירת הפיזור בתיק שלו. דרך נפוצה מאוד היא קניית קרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדדים או משקיעות לפי מודל ידוע מראש. הקרן מחזיקה במניות או באופציות על מניות ומייצרת את התשואה של כלל המניות בסל.

דרך נוספת היא החזקה ישירה של ניירות הערך. בשל המורכבות בבחירת הניירות ובמשקולות של כל נייר בתיק מומלץ להיעזר במנהל תיקים לצורך קניה ישירה. המנהל ידע להרכיב את התמהיל בהתאם לרמת הסיכון שתבחר ולשנות אותו במקרים שבהם החברות בתמהיל כבר אינן מייצרות ערך למשקיע.

האם פיזור סיכונים פוגע לי ברווח?

תלוי באיזה טווח מדובר. אם נסתכל בטווח הקצר, חלק מהחברות בהן השקענו יהיו מאוד תנודתיות ונרגיש שאם היינו משקיעים בהן יותר הרווח שלנו מההשקעה היה משמעותי יותר. הבעיה היא שתנודתיות מניות היא לשני הכיוונים וכמו שהרווחנו ככה גם יכולנו להפסיד.

אם נסתכל על ההשקעה המפוזרת בטווח ארוך יותר (שנים) נראה שכל עוד שמרנו על יעילות התיק ובחרנו בחברות שמייצרות ערך גבוה ביחס לסיכון שלהן, נייצר רווחים לפחות כמו רווחי השוק ואפילו יותר.

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט פיזור סיכונים הופיע לראשונה ב-Priority.

בהמשך לעמודי המונחים שפורסמו בעבר, הפעם יצרנו עמוד אירועים בניירות ערך, פה תמצאו הגדרות ומונחים הקשורים באירועים השונים המתקיימים במהלך שנת המסחר, מה קורה באותם ימים ומה חשוב לדעת. למידע נוסף אפשר להתקשר לשאול אותנו או לקרוא באתרי הבורסה והרשות לני”ע.

דיבידנד

הדיבידנד הוא סכום כסף או מניות, שחברה ציבורית מחלקת לבעלי מניותיה. כל בעל מניות מקבל את חלקו היחסי בדיבידנד על פי אחוז החזקותיו בחברה. החברה מחשבת מה הסכום באגורות שכל מניה מזכה, מפרסמת את הסכום הנ”ל וכך כל בעל מניות מקבל את המכפלה:

מהדיבידנד מנקים בדרך כלל מס בגובה 25%, ואם מדובר בבעל מניות המחזיק ב 10% או יותר מהחברה הוא ישלם 30% מס.

ריבית

פיצוי כספי אשר ניתן למלווה ע”י הלווה בתמורה לשימוש בהלוואה לתקופת זמן מוגדרת.

ריבית בנק ישראל

בכל שנה נקבעים 8 תאריכים בהם מתכנסת ועדה להחלטת ריבית בבנק ישראל. ריבית זו היא כלי בידי הבנק הראשי לניטרול האינפלציה בארץ. העלאת הריבית מייקרת את מחיר השקל ומובילה בדרך כלל להפחתה בהוצאות הציבור. הורדתה של הריבית מוזילה את השקל ומגבירה צריכה במשק. הריבית המתבססת ישירות על ריבית בנק ישראל היא ריבית הפריים. שאר הריביות במשק יהיו גבוהות יותר מריבית בנק ישראל בשל רכיב הסיכון.

ריבית הפריים

זוהי הריבית הבסיסית שנקבעת ע”י הבנקים ומשתנה במקביל לשינוי הריבית על ידי בנק ישראל.

ריבית זו משמשת כבסיס לשיעורי הריבית בפיקדונות ובהלוואות של הבנקים. כיום ריבית הפריים גבוהה באחוז וחצי מריבית בנק ישראל.

ריבית אפקטיבית

הריבית המשולמת בפועל ע”י הלווה. ריבית זו כוללת את סך התשלומים (כולל עמלות ותשלומים נוספים) המשולמים בכל שנה.

ריבית נומינלית

הריבית הנקובה בהסכם, ללא התייחסות למספר תשלומי הריבית, חלוקת תשלומי הקרן וכו’. היא לרוב תהיה נקובה כאחוז שנתי.

היום הקובע

זהו היום שעל פיו נקבע מי זכאי לקבל תשלום (ריבית, דיבידנד) בעבור החזקה בנייר ערך מסוים. מי שמחזיק בנייר הערך בסוף יום המסחר, זכאי לקבל תשלום בעבור אחזקתו.

יום האקס

יום האקס הינו היום שלאחר היום הקובע. ביום זה יכולים כל בעלי הנייר לסחור בו, בידיעה שהם יקבלו את הדיבידנד או הריבית עליו גם אם ימכרו את כל החזקתם. בשל כך, ביום האקס שער הנייר “מוזל” זהו השער של אתמול פחות הדיבידנד או הריבית שהובטחו. מי שרוכש את נייר הערך מיום זה אינו זכאי לתשלום בעבור החזקתו.

תשקיף

על כל חברה אשר בכוונתה להנפיק ניירות ערך לציבור להציג תשקיף שיאושר על ידי הרשות לני”ע.

תשקיף הינו מסמך משפטי, בו ניתן למצוא מידע על החברה המנפיקה ואת תנאי ההנפקה.

מטרת התשקיף היא לספק את כל המידע הדרוש למשקיע לגבי כדאיות ההשקעה בחברה.

לכן, התשקיף כולל דוחות כספיים של החברה, תיאור מלא ומדויק של תחומי פעילותה, מוצריה והיקף מכירותיה. 

הנפקה

תהליך שבו חברה מגייסת כסף בתמורה למניות או אגרות חוב. מדינה יכולה להנפיק אגרות חוב וניירות קצרי טווח.

בהנפקת מניות החברה קובעת מהו הון המניות שלה וכמה אחוזים מתוכו היא מנפיקה לציבור. על מנת לקבוע את ערך החברה המנפיקה, היא פונה לחתם שיתן הערכה ואף הבטחה שאם בהנפקה הציבור יציע פחות, הוא ישלים את ההפרש.

בהנפקת אגרות חוב החברה צריכה לקבוע מה הריבית שהיא מוכנה לשלם עבור החוב ומה יהיה אופן החזר החוב.

בהנפקה לציבור ראשית מציעים את הניירות בהנפקה למשקיעים מוסדיים. אלו מתחייבים לקנות כמות מסויימת במחיר שהם מסויים (או בריבית שהם בוחרים). לאחר מכן החברה קובעת בהתאם להצעות שקיבלה מהו המחיר שבו היא מעוניינת להנפיק את המניות או אגרות החוב. ובשלב הבא יכול הציבור גם הוא להשתתף ברכישה ולהתיע לפחות את המחיר שנקבע בשלב המוסדי. בסופו של דבר, המרבים במחיר הם אלו שיקחו חלק בהנפקה.

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט אירועים בניירות ערך הופיע לראשונה ב-Priority.

בשוק ההון ישנם סוגים שונים של מכשירי השקעה, ביניהם ניירות ערך של חברות ציבוריות וחברות אג”ח, ניירות של מדינות, קרנות שבהן ניתן להשקיע באופן עצמאי וקרנות שהמעסיק שלנו משקיע בהן עבורנו. 

בפוסט זה עשינו סדר כדי לאפשר לכם לדבר בשפה של שוק ההון ולהבין על מה מדובר בכל הנוגע בניירות ערך וסוגי קרנות שונים.

נייר ערך

ההגדרה המשפטית על פי חוק ניירות ערך:

“תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ”ז, למעט ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל, שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1)   הם אינם מקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד ואינם ניתנים להמרה או למימוש בניירות ערך המקנים זכות כאמור;

(2)   הם מונפקים לפי חיקוק מיוחד;”

במילים פשוטות יותר נייר ערך הינו שם כולל למניות, איגרות חוב, כתבי אופציה, שטרי הון, מלווים מהמדינה (מק”מ למשל) ויחידות השתתפות בקרנות נאמנות.

מניה

מניה היא אגד של זכויות בחברה הנקבעות בחוק ובתקנון החברה.

מבין הזכויות שקונה בעל מניות:

– הזכות לקבלת מסמכי החברה,

– הזכות לקבלת דיבידנדים של החברה

– זכות הצבעה באסיפה הכללית של החברה.

בעלי החזקה של 5% ומעלה ממניות החברה נחשבים בעלי עניין בחברה, והחוק לגביהם אדוק יותר. בעלי החזקה של 25% ומעלה, הנם בעלי שליטה, ולגביהם החוק עוד יותר נוקשה.

מניות של חברה ציבורית נסחרות בבורסה לאחר הנפקתן. מחיר המניה בהנפקה נקבע בהתאם לסוג ההנפקה, ולאחר מכן מחיר המניה נקבע לפי היצע וביקוש בשוק ההון.

אגרת חוב (אג"ח)

אגרת חוב היא מסמך שהנפיקה חברה, המעיד על קיומה של התחייבות כספית שלה, ומגדיר את תנאיה, למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתנה חברה במהלך עסקיה.

חברה ציבורית וחברה פרטית יכולות להנפיק לבורסה אגרות חוב.

אגרת חוב יכולה להיות בעלת בטחונות כגון נדל”ן בבעלות החברה או מניות החברה שמיועדות לבעלי החוב.

במידה והחברה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה במועדם, על בעלי המניות לקבל החלטה אם לרכוש עוד מניות, ובכך לסייע לה בהחזר החוב, או לפרק את החברה ולמכור את נכסיה.

פח"ק

פיקדון בנקאי נזיל לחלוטין (ניתן לממשו בכל עת) הנותן ריבית יומית למשקיע בו. (ראשי תיבות- פיקדון חוזר קרדיטורי).

חוזה עתידי - Future

הסכם התחייבות למסירת נכס או סחורה בתאריך ובמחיר קבועים מראש. המסחר בחוזים עתידיים נפוץ אל מול מדדי מניות וסחורות שונות.

אופציה

נייר ערך המאפשר לקנות או למכור מנייה או מדד במחיר קבוע מראש. כל אופציה פוקעת בתאריך מוגדר מראש.

אופציית רכש – CALL: האופציה לקנות את המניה או המדד במחיר והתאריך שנקבעו.

אופציית מכר – PUT: האופציה למכור את המניה או המדד במחיר והתאריך שנקבעו.

אופציה “בכסף” היא אופציה שבה מחיר המימוש שווה למחיר המניה או המדד בשוק.

אופציה “בתוך הכסף” היא אופציה שבה מחיר המימוש כדאי (בCALL המחיר בשוק יקר יותר ובPUT המחיר בשוק זול יותר)

אופציה מחוץ לכסף” היא אופציה שבה מחיר המימוש לא כדאי (בCALL המחיר בשוק זול יותר ולכן לא כדאי לקנות במחיר המימוש, בPUT המחיר בשוק יקר יותר ולכן לא כדאי למכור במחיר המימוש).

המסחר באופציות יכול לשמש לגידור סיכונים (שליטה בסיכון), אולם, מסחר לא מקצועי באופציות עלול להיות מסוכן מאוד עקב התנודתיות החריפה בשוק הנגזרים.

קרן נאמנות

קרן נאמנות הנה מכשיר פיננסי להשקעה משותפת בניירות ערך.

משקיעים שונים שמעוניינים להשקיע ברשימת הניירות בהם הקרן מחזיקה, או מעוניינים שהשקעותיהם ינוהלו ע”י מנהל בעל ידע בשוק ההון (באופן שאינו בהכרח מותאם אישית אליהם) רוכשים יחידות השתתפות בקרן.

הקרן משקיעה בניירות בהתאם לתשקיף והסכם נאמנות שהיא מפרסמת בבורסה. התשואה של המשקיע בקרן נאמנות תחושב לפי המחיר בו קנה את יחידות ההשתתפות בקרן.

קרן סל (בעבר תעודת סל)

קרן נאמנות אשר מחקה מדד בורסה כלשהו.

כדי “להשקיע במדדים” משקיע ירכוש קרן סל של המדד הרצוי וכך יהנה מתשואת המדד בניכוי עמלות.

קרנות הסל נסחרות בצורה רציפה במהלך כל יום המסחר. מנפיק קרן הסל דואג לכך שהיא תהיה סחירה לאורך כל שעות המסחר (באמצעות עושי שוק).

בארץ, ענף קרנות הסל התפתח מאוד בעשור האחרון וכיום ניתן למצוא מאות קרנות סל של מדדי מניות, אגרות חוב וסחורות.

קופת גמל

מכשיר חיסכון פנסיוני. זוהי קרן המוקמת באישור משרד האוצר המאפשרת לאנשים עובדים להפקיד אליה כספים על בסיס חודשי הפטורים ממס.

בקופות גמל לתגמולים, מופקדים כספים שישמשו את העמית בקופה לקבלת קצבה עם הגיעו לגיל הפנסיה.

בקופת גמל לפיצויים, מפריש המעסיק לעובד כספים הנצברים לעובד לצורך תשלום פיצויים עם סיום עבודתו.

קרן פנסיה

מכשיר המהווה חיסכון לטווח ארוך וביטוח.

קרנות הפנסיה מבטיחות קצבה חודשית לאנשים עובדים שחוסכים במהלך שנות עבודתם.

בנוסף קרן הפנסיה משלמת במקרה של נכות החוסך ובמקרה של מוות משלמת לשאריו.

ההפקדות לקרן הפנסיה פטורות ממס.

קרן השתלמות

תוכנית חיסכון המאפשרת לאדם העובד להפריש חלק משכרו (עד 10% משכרו ברוטו- 2.5% על חשבון העובד ו 7.5% על חשבון המעביד) לצורך חיסכון פטור ממס.

לאחר 6 שנות וותק בקרנות ההשתלמות ניתן למשוך את כספי החיסכון ללא מס.

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט ניירות ערך בשוק ההון הופיע לראשונה ב-Priority.

שער חליפין או שער מט”ח הנו המחיר השקלי של כל מטבע זר. בכמה שקלים אוכל לקנות דולר אחד, יורו אחד, ליש”ט אחת, וון (דרום קוריאני) אחד וכו’…

איך נקבעים שערים בישראל?

המסחר במטבעות זרים נעשה לאורך כל שעות המסחר בבורסה. בשוק הישראלי בימים בהם ישנה פעילות כלכלית גם בחו”ל (שני עד שישי) ישנו מסחר רציף גם במטבעות זרים. המסחר הרציף מפורסם ומתעדכן כל הזמן וזה בעצם מחיר המטבעות שמקובל באופן רציף בין סוחרים בארץ.

בנוסף לשער מט”ח הרציף ישנו גם שער מט”ח יציג. שער זה מחושב ומפורסם ע”י בנק ישראל. הבנק דוגם במהלך יום המסחר את שערי המסחר במטבע הדולר, משקלל אותם וקובע את המחיר היציג של הדולר. לפי הדולר הוא מחשב את מחירי שאר המטבעות הזרים בהתאם לשער הדולרי שלהם במסחר העולמי.

השער עלה אז למה פיחות?

כאשר שער החליפין של מטבע זר עולה (מחיר המטבע עולה) אנחנו אומרים שחל פיחות בשער המקומי. פיחות משמעו ירידה בכוח הקניה של השקל – צריך יותר שקלים כדי לקנות מטבע זר אחד. באופן סימטרי, המונח תיסוף משמעו התחזקות השקל לעומת מטבעות זרים – ירידה בשער החליפין של המטבע הזר.

אז מה תפקידו של בנק ישראל?

בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם מנהיג משטר לשער החליפין המונהג במדינה. ישנם שני סוגי משטר: משטר שער חליפין קבוע לעומת משטר שער חליפין נייד, ובדרך כלל נוהגים לשלב ביניהם.

במשטר שער חליפין נייד הבנק המרכזי אינו מתערב בקביעת שער החליפין והוא נקבע ע”י כוחות השוק. במשטר שער חליפין קבוע הבנק המרכזי מגדיר מראש שער חליפין רשמי ובהתאם לכך מתחייב לקנות ולמכור מט”ח על מנת לשמור על השער הזה בשוק.

בישראל, משנת 2005, המדיניות הנהוגה היא משטר שער חליפין נייד. בין השנים 1989 עד 2005 נעשה שימוש ברצועת ניוד – טווח מחירים לשער הדולר שבהם תישמר יציבות הכלכלה והאינפלציה. עם הזמן הרצועה נהיתה רחבה וחסרת משמעות כלכלית, כי מחיר הדולר בשוק התייצב בלי להיתמך בה. כלומר, אפשר היה לבטל את הרצועה לגמרי. מאז ועד היום, בנק ישראל אינו מתערב במחיר המט”ח, אלא אם הוא צריך לייצב את האינפלציה (קראו את הכתבה על מדד המחירים לצרכן).

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט קצת על שערי חליפין הופיע לראשונה ב-Priority.

אתמול ב15.1.23 כבכל חודש באותו תאריך, פורסם מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר (החודש שנגמר לאחרונה). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא זו שמפרסמת את המדד שהוא אחוז השינוי במחירי מוצרים מסל מוצרי המדד.

מהו מדד המחירים לצרכן

ישנה רשימת מוצרים שרוב הישראלים צורכים במשך השנה (שכירות, מוצרי מזון, מוצרי ריהוט לבית, רכב, דלק, ביגוד…) והלשכה בכל חודש מודדת מה השינוי במחירים הממוצעים של מוצרים אלו מהחודש הקודם לחודש הזה.

לאחר שקלול כל רכיבי הסל, מתקבל השינוי הכולל (סך השינויים) במחירי המוצרים בחודש החולף (כאשר חלק כנראה התייקרו וחלק הוזלו, נרצה לדעת האם בסך הכל הסל שלנו התייקר או הוזל החודש). כדי להחליט אם המדד עלה או ירד נחשב סכום של כל 12 החודשים עד החודש האחרון ונשווה את זה לסכום 12 החודשים הקודמים. לדוגמא:

אינפלציה

אם מדד המחירים לצרכן הוא מספר חיובי, משמעות הדבר היא שבשנה החולפת עד החודש הנוכחי מחירי המוצרים עלו באחוז הזה (לדוגמה, מדצמבר 2022 עד דצמבר 2023 עלו מחירי המוצרים בסך הכל ב3%). מצב כזה בשוק נקרא אינפלציה.

אם מדד המחירים לצרכן הוא מספר שלילי, משמעות הדבר היא שבשנה החולפת עד החודש הנוכחי מחירי המוצרים ירדו. מצב כזה נקרא דיפלציה. זה מצב קיצוני שעלול לקרות כתוצאת לוואי של העלאת ריביות או באופן כללי כתוצאה מירידה חדה בביקושים.

בתאוריה, במשק יעיל יש יעד אינפלציה של 1%-3% בהם המשק מתנהל באופן תקין. המוצרים מתייקרים בקצב איטי יחסית שמאפשר לצרכנים להגדיל את הכנסותיהם ובכך גם את הוצאותיהם. אם האינפלציה חורגת מיעדה, קשה יותר לשוק לשמור על שיווי משקל יציב והוא בסיכון גבוה יותר להגיע למצבים של מיתון או חוסר ערך של הכסף. אלו מצבים בהם המדינה ובנק ישראל יפעילו מדיניות מוניטרית או פיסקלית כדי להחזיר את השוק למצב היציב.

מדיניות מוניטרית

המדיניות המוניטרית היא מדיניות שליטה בכמות ומחיר הכסף. היא מנוהלת ע”י בנק ישראל. מלבד שמירה על קצב אינפלציה תקין, יש למדיניות המוניטרית עוד מטרות שלא נרחיב כרגע. המדיניות המוניטרית מתבצעת באמצעות שינוי ריבית בנק ישראל (ריבית גבוהה יותר מייקרת את הכסף ומרסנת את הביקושים למוצרים וכך המחירים יורדים, ולהיפך), ושינוי כמות המזומן במשק – ע”י מכירת מק”מים. כשבנק ישראל מוכר מק”מים הצרכנים במשק קונים באמצעות פקדונות וחסכונות ומקטינים את כמות הכסף המזומן במשק. כשאין מזומן אין בזבוזים ולכן המחירים יורדים.

מדיניות פיסקלית

הכלי השני לאיזון האינפלציה במשק היא המדיניות הפיסקלית. בעיקרון זו מדיניות השליטה בהוצאות והכנסות הממשלה. מדובר בהחלטה של פעולה אחת שתאפשר להניע את גלגלי המשק לכיוון שהוא צריך בזמן נתון. למשל אם המשק במיתון, נרצה להאיץ את הפעילות הכלכלית בכך שנזרים מזומן לכיסי האזרחים, המדיניות הפיסקלית יכולה להיות הקלה במס (הקטנת ההכנסה הממשלתית), הגדלת שיעור התעסוקה וכו’.. זו מדיניות פיסקלית מרחיבה. אם המשק במצב של אינפלציה גבוהה מדי וצריך לאזן אותה הממשלה יכולה להפעיל מדיניות פיסקלית מרסנת שמתבטאת בהגדלת המסים, הקטנת מענקים, הטבות וסובסידיות לאזרחים.

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט מדד המחירים לצרכן הופיע לראשונה ב-Priority.

מצאת השקעה טובה יותר

מטרת המשקיע היא ליצור תשואות כמה שיותר גבוהות ברמת סיכון כמה שיותר נמוכה. במידה ומשקיע מצא הזדמנות השקעה שבה אמור להשיא תשואה גבוהה יותר מניירות שיש כבר בתיק ההשקעות שלו הגיוני שימכור אותם וישתמש במזומן להשקעה החדשה שמצא.

עשית טעות כשקנית את המניה

אם קנית נייר ערך כלשהו ולאחר הקניה גילית מידע חדש שמשנה את הערך שלו לגמרי, מכירת הנייר תאפשר לך לחשוב מחדש ולהחליט מה השווי ההוגן החדש לנייר, במידה והנייר שווה יותר עדיף אולי לא למכור ולהמשיך לחכות.

הסביבה העסקית של החברה השתנתה

שינויים קורים כל הזמן, העולם מתקדם ואיתו חברות ישנות מאבדות מערכן וחברות חדשות קמות ותופסות את מקומן. לכן עלינו להיות ערניים לשוק ולתחרות של החברות בהן אנו משקיעים כדי לזהות מתי הן דועכות ולמכור כדי לקחת חלק בהזדמנויות חדשות.

מיסים

משקיעים המעוניינים להפחית את כמות המיסים שהם משלמים מרווחים שמימשו במהלך השנה יכולים למכור ניירות ערך בהפסד והבנק יחשב להם את כמות המס כהפרש בין המס שצברו לבין ההפסד שצברו. לפעולת הקטנת מיסים זו יש חוקים ובמדינות שונות יש עליה הגבלות שונות.

איזון יחסים בתיק

על כל משקיע לקבוע את מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת בתיק ההשקעות שלו. עם הזמן שווי השוק של הניירות בתיק משתנה ועל כן אחוז החשיפה בתיק למניות משתנה. אם היחסים משתנים יותר מדי הסיכון בתיק מתעדכן בהתאם, לכן נרצה למכור ולקנות ניירות כדי להחזיר את הסיכון לרמה הרצויה.

הערכת השווי שעשית כבר לא תופסת במציאות

הערכות שווי של חברות צריך לחדש לפחות פעם בשנה, במהלך השנה החברה משתנה בעצמה וגם סביבת הפעילות שלה משתנה. נרצה לדעת מה מצבה בתנאים החדשים בכל שנה כדי לעדכן את הציפיות שלנו ממנה.

יש צורך במזומן

מראש אני ממליצה להשקיע רק בכספים שאתם לא מתכוונים להשתמש בהם כרגע, לפחות לכמה שנים. אך אם ישנה הוצאה ממש גדולה או תכננתם בזמן כלשהו להשתמש בכסף והזמן הזה הגיע אז יש למכור את הניירות בתיק ולמשוך את הכסף לחשבון העו”ש.

מחיר המניה הגיע להערכת השווי אליה ציפינו

אחרי שעשינו ניתוחים והערכות שווי, קנינו את המניה במחיר נמוך והיא הגיעה אל המחיר שציפינו אפשר למכור את המניה ולחפש הזדמנות חדשה.

סיבות לא טובות למכור מניה

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט מתי כדאי למכור מניות? הופיע לראשונה ב-Priority.

איך בוחרים אם לקנות או לא לקנות מניה?

כדי לקבל החלטה כזו עלינו לעשות מחקר מעמיק בנוגע לתמחור הנוכחי של המניה והעתיד של החברה שהנפיקה אותה.

כשהמחירים נמוכים קונים מניות

אם יש בידינו מניות של חברה, או שאנחנו עוקבים אחרי מניות מסוימות, עשינו את מחקר השוק שלנו וגילינו שמחיר המניות של חברה מסוימת ירד בצורה משמעותית. השאלה העיקרית שעומדת בפנינו היא האם החברה הזו נמצאת כרגע בבעיה שהיא לא יכולה לפתור או שהיא צפויה להתגבר עליה ולכן יש סיכוי טוב  שמחיר המניה יתאושש.

עלינו לקבוע טווח מחירים שבו לדעתנו מחיר המניה נמוך ונחשב מחיר “מבצע”. הניתוח והבדיקות שעשינו על החברה הם שנותנים לנו בטחון להשקיע ולחכות שהמחיר הכלכלי הנכון יחזור.

הערכת שווי בשיטת DCF

ישנן דרכים רבות להעריך האם מחיר המניה הנוכחי מתומחר גבוה או נמוך מהערך ההוגן של המניה  (האם המניה זולה או יקרה נכון להיום). אחת הדרכים היותר טובות היא שימוש במידע על תכניות עתידיות של החברה. בשיטה זו, מהוונים את ההכנסות העתידיות של החברה להיום בשימוש במקדם סיכון שמתאים לחברה. כמובן שכדי לזהות את ההכנסות העתידיות ואת מקדם ההיוון המתאים צריך להכיר את החברה, את סביבת הפעילות שלה, ואת המצב הכלכלי במדינות בהן היא פועלת.

שיטות חישוביות נוספות להערכת מחיר הוגן למניה הן חישוב לפי קצב הגידול של דיבידנדים (רלוונטי עבור חברות שמחלקות דיבידנדים), או השוואה של יחס המחיר לרווח (P/E) לחברות מתחרות.

לאחר שעשית שיעורי בית

דעתם של אנליסטים ויועצים היא נקודת התחלה טובה לבחירת חברות לצורך ניתוח עצמאי. אבל כדי לקבל החלטות בנוגע למניות חובה על המשקיע לעשות את הניתוח שלו בעצמו.

עלינו לקרוא את הדוחות התקופתיים שהחברה מפרסמת, דיווחים אודות שינוי בהחזקות בעלי עניין, חדשות על החברה ועל סביבת הפעילות שלה, מה הנתונים הכלכליים שמשפיעים על יכולתה של החברה לייצר רווחים, וכל פרט מידע אחר שהחברה מפרסמת.

להחזיק ולא לעזוב

אחרי שקיבלנו את ההחלטה וקנינו את המניה מתוך אמונה שלמה שהחברה הזו יודעת לייצר רווחים, שהיא בתהליך צמיחה, שההנהלה שלה עושה עבודה טובה ושהשוק עדיין לא מתמחר את כל היכולות של החברה ולכן להערכתנו היא כרגע נסחרת בזול, המחיר של המניה לאו דווקא יזוז לכיוון בו אנו חפצים במהירות. תהליך זה עשוי לקחת שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים. במידה ואנו צודקים בניתוח הכלכלי שלנו עלינו להיות סבלניים ולהמתין ששוק המניות יראה את הפוטנציאל שאנו ראינו במניה. כאשר השוק יתמחר את המניה בצורה כלכלית דומה לתמחור שלנו אנו צפויים לראות רווחים יפים על השקעתנו.

לאחר שקיבלנו את ההחלטה נמשיך לקרוא עדכונים כדי לדעת האם קרה משהו משמעותי שישנה את דעתנו לגבי המניה, אבל נחזיק עד שמשהו ישתנה.

ההיגיון הבריא

כשבוחרים חברה לחקור כדי להחליט אם לקנות את המניות שלה, עלינו להבין קודם כל מה החברה הזו עושה, במה היא עוסקת. אם החברה עוסקת בתחום שאנחנו לא מכירים מספיק יהיה מאוד קשה להעריך האם היא רווחית או שהיא ממש לא בכיוון. כדי להימנע מטעויות מומלץ לערוך ניתוח כלכלי לחברות שאנחנו מבינים מה הן עושות.

Facebook Linkedin Twitter

מיכל עניאל

מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.

הפוסט מתי כדאי לקנות מניות הופיע לראשונה ב-Priority.