מדד המחירים לצרכן
אתמול ב15.1.23 כבכל חודש באותו תאריך, פורסם מדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר (החודש שנגמר לאחרונה). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא זו שמפרסמת את המדד שהוא אחוז השינוי במחירי מוצרים מסל מוצרי המדד.
מהו מדד המחירים לצרכן
ישנה רשימת מוצרים שרוב הישראלים צורכים במשך השנה (שכירות, מוצרי מזון, מוצרי ריהוט לבית, רכב, דלק, ביגוד…) והלשכה בכל חודש מודדת מה השינוי במחירים הממוצעים של מוצרים אלו מהחודש הקודם לחודש הזה.
לאחר שקלול כל רכיבי הסל, מתקבל השינוי הכולל (סך השינויים) במחירי המוצרים בחודש החולף (כאשר חלק כנראה התייקרו וחלק הוזלו, נרצה לדעת האם בסך הכל הסל שלנו התייקר או הוזל החודש). כדי להחליט אם המדד עלה או ירד נחשב סכום של כל 12 החודשים עד החודש האחרון ונשווה את זה לסכום 12 החודשים הקודמים. לדוגמא:
אינפלציה
אם מדד המחירים לצרכן הוא מספר חיובי, משמעות הדבר היא שבשנה החולפת עד החודש הנוכחי מחירי המוצרים עלו באחוז הזה (לדוגמה, מדצמבר 2022 עד דצמבר 2023 עלו מחירי המוצרים בסך הכל ב3%). מצב כזה בשוק נקרא אינפלציה.
אם מדד המחירים לצרכן הוא מספר שלילי, משמעות הדבר היא שבשנה החולפת עד החודש הנוכחי מחירי המוצרים ירדו. מצב כזה נקרא דיפלציה. זה מצב קיצוני שעלול לקרות כתוצאת לוואי של העלאת ריביות או באופן כללי כתוצאה מירידה חדה בביקושים.
בתאוריה, במשק יעיל יש יעד אינפלציה של 1%-3% בהם המשק מתנהל באופן תקין. המוצרים מתייקרים בקצב איטי יחסית שמאפשר לצרכנים להגדיל את הכנסותיהם ובכך גם את הוצאותיהם. אם האינפלציה חורגת מיעדה, קשה יותר לשוק לשמור על שיווי משקל יציב והוא בסיכון גבוה יותר להגיע למצבים של מיתון או חוסר ערך של הכסף. אלו מצבים בהם המדינה ובנק ישראל יפעילו מדיניות מוניטרית או פיסקלית כדי להחזיר את השוק למצב היציב.
מדיניות מוניטרית
המדיניות המוניטרית היא מדיניות שליטה בכמות ומחיר הכסף. היא מנוהלת ע"י בנק ישראל. מלבד שמירה על קצב אינפלציה תקין, יש למדיניות המוניטרית עוד מטרות שלא נרחיב כרגע. המדיניות המוניטרית מתבצעת באמצעות שינוי ריבית בנק ישראל (ריבית גבוהה יותר מייקרת את הכסף ומרסנת את הביקושים למוצרים וכך המחירים יורדים, ולהיפך), ושינוי כמות המזומן במשק – ע"י מכירת מק"מים. כשבנק ישראל מוכר מק"מים הצרכנים במשק קונים באמצעות פקדונות וחסכונות ומקטינים את כמות הכסף המזומן במשק. כשאין מזומן אין בזבוזים ולכן המחירים יורדים.
מדיניות פיסקלית
הכלי השני לאיזון האינפלציה במשק היא המדיניות הפיסקלית. בעיקרון זו מדיניות השליטה בהוצאות והכנסות הממשלה. מדובר בהחלטה של פעולה אחת שתאפשר להניע את גלגלי המשק לכיוון שהוא צריך בזמן נתון. למשל אם המשק במיתון, נרצה להאיץ את הפעילות הכלכלית בכך שנזרים מזומן לכיסי האזרחים, המדיניות הפיסקלית יכולה להיות הקלה במס (הקטנת ההכנסה הממשלתית), הגדלת שיעור התעסוקה וכו'.. זו מדיניות פיסקלית מרחיבה. אם המשק במצב של אינפלציה גבוהה מדי וצריך לאזן אותה הממשלה יכולה להפעיל מדיניות פיסקלית מרסנת שמתבטאת בהגדלת המסים, הקטנת מענקים, הטבות וסובסידיות לאזרחים.
רוצים לשמוע עוד? להיוועץ לגבי התיק שלכם או לפתוח תיק מנוהל אצלנו? התקשרו אליי (מיכל) לנייד 050-5657396
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם
מיכל עניאל הנה בעלת רשיון ניהול תיקים, בוגרת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
מנהלת את חדר המסחר במשרדנו.
